חלם

חלם
Chełm

סמל חלם סמל חלם דגל חלם דגל חלם
מדינה
פרובינציה
ראש העיר	אגאטה פיש (Agata Fisz)
תאריך ייסוד	המאה ה-10
שטח	35.28 קמ"ר
גובה	80 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	59,546 (31 במרץ 2021)
‑ במטרופולין	80,743 (2006)
‑ צפיפות	1999,8 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות	51°09′N 23°29′E
אזור זמן	UTC +1
www.chelm.pl
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת פולין מוגדלת)   ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז קלינינגרד ג ר מ נ י ה הים הבלטי חלם (למפת פולין רגילה)   ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז קלינינגרד ג ר מ נ י ה הים הבלטי חלם (למפת פרובינציית לובלין רגילה)   לובלין זמושץ' ביאלא פודולסק שווי. פ. פודקרפצקיה בלארוס אוקראינה מזוביה חלם (למפת פרובינציית לובלין מוגדלת)   לובלין זמושץ' ביאלא פודולסק שוויינטו. פוד. פודקרפצקיה בלארוס אוקראינה מזוביה חלם tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

חֶלְם (בפולנית: Chełm, ‏האזנה^ⓘ‏^?‏; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm; ביידיש: כעלם שנהגה כבעברית: חֶלְם) היא עיר במזרח פולין. העיר שוכנת במחוז לובלין, ממזרח לעיר לובלין וכ-20 ק"מ מגבול אוקראינה. בשנת 2005 נאמדה אוכלוסיית חלם בכ-72,595 נפש.

יהודים ישבו בעיר מאות בשנים והייתה בה קהילה יהודית גדולה. במסורת היהודית המזרח אירופאית התפרסמה חלם כבירת הטיפשות והאבסורדיות, ואגדות חכמי חלם הפכו לנכסי צאן ברזל של הפולקלור וההומור היהודיים.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

חלם קיימת כעיירה מאז המאה ה-10. בשנת 981 היא הייתה לחלק מקייב-רוס, ובין שנת 1018 ל-1031 היא הייתה לחלק מפולין. ב-1233 העיירה קיבלה זכויות של עיר, והייתה לבירת האליץ'-ווהלינה. ב-1235 קבע הרוזן דנילו רומנוביץ' את חלם כמקום משכנו והקים בה מצודה. ב-1261 הטטרים שצרו על העיר הצליחו לכבוש אותה. ב-1366 המלך קזימיר הגדול סיפח את העיר והמחוז לפולין, והפך את חלם למקום מושבו של הבישוף המחוזי. בעקבות חלוקת פולין העיר סופחה לאימפריה רוסית.

לאחר מלחמת העולם השנייה עבר הגבול בין פולין לברית המועצות בסמוך לחלם, קילומטרים אחדים ממזרח לעיר. בעקבות כך, בהתאם להסכם בין פולין לברית המועצות תושבים אוקראינים של העיר הועברו לעיירה קיברצי. כיום זהו גבול פולין-אוקראינה, עובדה המעלה את חשיבותה הכלכלית של חלם כעיר סחר בקצה המזרחי של האיחוד האירופי. מעבר הגבול פולין-אוקראינה בסמוך לחלם הוא מהעמוסים ביבשת אירופה למעבר סחורות בין האיחוד האירופי לבין הגוש הסובייטי לשעבר, ופרנסי חלם צופים שעובדה זו תיתן דחיפה לפיתוח העיר.

יהודי חלם

ערך מורחב – קהילת יהודי חלם

יהודים החלו להגיע לעיר למן המאה ה-15. מיקומה של חלם על אם הדרך בין לובלין לקובל, ובהגדרה רחבה יותר בין ורשה לקייב, תרמו להתפתחותה כעיר סחר חשובה ויהודים עשו בה חיל בעסקיהם. לפני מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית של חלם כ-15,000 איש - כמחצית האוכלוסייה של העיר.

יהודי חלם התפרנסו ממלאכה וממסחר, בעיקר ממסחר בבעלי חיים ומייצור וממסחר של עורות. בחלם פעלו שלושה בנקים יהודיים, בתי דפוס של יהודים, חברות צדקה וסעד מסורתיות, וכן סניף של טא"ז - ארגון הבריאות היהודי. מוסדות החינוך היהודי היו חדרים מסורתיים שבהם למדו ילדים עברית ופולנית, בית ספר עממי יהודי ביידיש, בית ספר עברי של רשת "תרבות", כמה ישיבות, בית ספר דתי לבנות, גימנסיה עברית (נסגרה ב-1935) וגימנסיה יהודית בפולנית. בחלם פעלו מפלגות ציוניות שונות, אגודת ישראל והבונד, והיו מיהודי העיר גם חברים במפלגה הקומוניסטית הפולנית. היו בעיר ספרייה ומועדון ספורט יהודיים, ויצאו בה לאור שלושה עיתונים ביידיש.

בין האישים הבולטים בעיר יש למנות את רבי אליהו בעל שם מחלם (1520 בערך - 1583), רב ומקובל; הרב שלמה מחלם (1717 בערך - 1781), מחבר "מרכבת המשנה"; והרב יוסף קזיס, תלמיד החוזה מלובלין ומייסד חסידות חלם. מרדכי עברי עמד בראש מפלגת פועלי ציון שמאל ומפלגה זאת עשתה בשנת 1924 קואליציה עם המפלגה הפולנית ועל כן התמנה לסגן ראש העיר חלם. בשנת 1930 נרצח על מדרגות ביתו על ידי מתנגדים פוליטיים אנטישמיים פולנים. הרוצחים היו עובדי עירייה שרצו לסלק את המפלגה היהודית מהקואליציה.

במלחמת העולם השנייה

בית הקברות היהודי בחלם

במהלך השואה רצחו הנאצים ובעלי בריתם את רוב היהודים בחלם. במלחמת העולם השנייה כבשה גרמניה הנאצית את חלם בתחילת ספטמבר 1939, נסוגה ממנה ב-25 בספטמבר 1939 מפני הכוחות הסובייטים, אך שבה אליה ב-9 באוקטובר 1939 על פי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. עם נסיגת הסובייטים לפולין המזרחית, נלוו אליהם מאות מיהודי חלם. ב-1 בדצמבר 1939 הורה המפקד הגרמני הנאצי של חלם, פישר, לראש הקהילה היהודית א' בידרמן לרכז 2,000 גברים יהודים בני 16–60 בכיכר השוק. בצעדת המוות של חלם הובלו להרוביישוב. כאלף נרצחו בדרך, והנותרים אולצו לחצות בשחייה את נהר בוג ורובם טבעו. רק כ-150 הצליחו לשוב לחלם.

בדצמבר 1939 נתמנה בחלם יודנראט של 10 חברים, ובראשו עמד י' פרנקל. בסוף אוקטובר 1940 הוקם גטו בחלם, והעברת היהודים אליו נמשכה עד סוף מרס 1941 תוך שהגרמנים מחרימים רכוש ומטילים תשלומי כופר גבוהים. בסוף 1941 נסגר הגטו, ועל שעריו שמרו שוטרים גרמנים ופולנים. בגטו הוקם "שירות סדר", מעין משטרה יהודית, שכללה 150 איש, והתנהלה על ידי יהודי בשם פנחס, שכונה "פנחסל'ה דער יידישער קומיסאר" (המפקח היהודי), אשר סייע לגרמנים בביצוע אקציות.

ב-11 וב-12 במאי הובאו לגטו חלם כ-2,000 יהודים מסלובקיה. בחג השבועות, 21-23 במאי 1942 נעשתה האקציה הראשונה, אז גורשו כ-4,300 יהודים מגטו חלם, מקומיים ופליטים, למחנה ההשמדה סוביבור. ביוני 1942 נעשתה האקציה השנייה, אז גורשו עוד 600 יהודים מגטו חלם לסוביבור. יהודים רבים נורו ברחובות ובבתים. ב-5 באוקטובר 1942, נשלחו עוד כ-1,000 מיושבי הגטו לסוביבור. ב-27 וב-28 באוקטובר 1942 נעשתה עוד אקציה, ובה גורשו כ-3,300 יהודים מהגטו, מקומיים ופליטים, לוולודבה (Włodawa) ברגל. מרביתם נרצחו בדרך, והמעטים שהגיעו לוולודווה גורשו משם לסוביבור. האקציה הסופית בחלם התרחשה ב-6 וב-7 בנובמבר 1942. באקציה זו גורשו שאר יהודי חלם, כ-4,000 איש, לסוביבור. הגירוש עצמו התנהל אגב טבח בהמוני יהודים. לאחר הגירוש קיבלו המוני פולנים אישור לפרוץ לגטו על מנת לבזוז את בתיו, ויהודים רבים שנתגלו בבונקרים בתוך הגטו נרצחו באכזריות על ידיהם. בנוסף, 150 שוטרי "שירות הסדר" היהודי נרצחו בסמוך למטה הגסטאפו. מספר היהודים שנרצחו בשטח העיר עצמה מוערך בכ-3,000 נפשות. 50 פועלי כפייה יהודים ששרדו אחרי אקציה זו גורשו לסוביבור בינואר או בפברואר 1943. יהודים מחלם שירתו ביחידות פרטיזנים מחוגי השמאל הפולני שהתארגנו ביערות סביב חלם.

לאחר כיבוש חלם בידי הצבא האדום, התגייס הפרטיזן יוסף סרצ'וק להקים מחדש את "המועצה היהודית" של חלם. לאחר הקמת הוועד היהודי המרכזי של יהודי פולין, מונה סרצ'וק באופן פורמלי לראש הוועד היהודי בעיר. לקראת ראש השנה 1946 הקים סרצ'וק גם בית כנסת בעיר.

חיי קהילה יהודיים נמשכו בעיר עד 1950. מאותה שנה, בעיקר בשל האנטישמיות בפולין, היגרו רוב יהודי חלם לישראל, ארצות הברית ודרום אפריקה. כיום, לא ידוע על יהודים בחלם.

אגדת חכמי חלם

ערך מורחב – חכמי חלם

יהודים ישבו בעיר חלם מאות בשנים והייתה בה קהילה יהודית גדולה, עיר מלאה חכמים וסופרים. בין היתר, יצא מן הקהילה הרב שלמה מחלם שהתפרסם בחיבורו "מרכבת המשנה". אגדות חכמי חלם, כך מסתבר, נהגו על ידי משכילי חלם שעינם צרה במבצרה של היהדות הנאמנה בעיר ומטרתן הייתה להפוך את הנאמנים לדבר ה’ שגדשו את העיר ללעג ולקלס^{[דרוש מקור]}. בהשפעת הספרות המשכילית התפרסמה חלם כבירת הטיפשות והאבסורדיות, ואגדות חכמי חלם הפכו לנכסי צאן ברזל של הפולקלור וההומור היהודיים. הכינויים חכמי חלם או חלמאים הפכו למושגים המרמזים לבריות שמעשיהן טיפשיים ואבסורדיים. לא ידוע מדוע דווקא חלם נבחרה לייצג "עיר של טיפשים". קיימת סברה, אותה הציג החוקר אורי סלע בספרו מלה בסלע, לפיה הסיבה נעוצה במילה הפולנית "חולם", שפירושה "טיפש". ומצד שני ייתכן אף כי מקור הביטוי "חולם" בפולנית בא משמה של העיר^{[דרוש מקור]}.

ראו גם

• מנהרות הגיר של חלם

לקריאה נוספת

• מ. צאנין, חלם בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 66–68 (תיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
• יהושע שגיא, ולאדק זה רק שם זמני, כפי שסיפר ליפמן שניידר, ירושלים: הוצאת ל’ שניידר, [תשמ"ט-1989]

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של חלם (בפולנית)
• ספר יזכור לקהילת חלם, בספריית העיר ניו יורק
• ספר יזכור לקהילת חלם (אידיש), בספריית העיר ניו יורק
• ביקור בחלם, באתר מגזין "מסע אחר"
• האתר של ארגון יוצאי חלם
• בעקבות הקהילה האבודה, סדרת צילומים שנתגלתה בשנת 2007, באתר ynet
• חלם (Chełm), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• לאורה קרגו, חלם (לובלסקי), אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 623–626), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
• תערוכת אינטרנט על הקהילה היהודית בחלם, באתר יד ושם
• חלם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)